שידה כארתלי, שפירושה 'כארתלי הפנימית', היא הלב ההיסטורי של גאורגיה, העריסה ממנה צמחה המדינה הגאורגית. זהו הגרעין של איבריה העתיקה, שבה המלך פרנאוואז הראשון ייסד את הממלכה הגאורגית המאוחדת הראשונה בסביבות 302-237 לפנה"ס, הקים את מצודת ארמזציחה ויצר את האלפבית הגאורגי. שם האזור, ושמם של אנשיו (כארתבלבי), הפך למקור לשמה של גאורגיה — סאכארתבלו, 'המקום בו חיים הכארתבלים'. להבין את גאורגיה פירושו להתחיל כאן, במישורים הפוריים הללו שבהם נהר המטקווארי טיפח ציוויליזציות במשך אלפי שנים.
בלב המורשת הזו ניצבת אופליסציחה, 'מצודת האדון', אחת ההתיישבויות העירוניות העתיקות בקווקז. העיר החצובה בסלע הוולקני מתוארכת לאלף ה-2 וה-3 לפנה"ס. בשיאה חיו בה 20,000 איש ב-700 חדרים חצובים — בתי מגורים, אולם טקסים מסיבי (תמאריס דארבאזי), מקדשים פגאניים, מרתפי יין, מאפייה ואפילו תיאטרון עתיק. מיקומה האסטרטגי לאורך דרך המשי הפך אותה למרכז כלכלי ודתי מרכזי עבור גאורגים פרה-נוצריים. כיום נותרו 150 חדרים, עדות ל-3,000 שנות עירוניות חצובה בסלע.
המרכז המנהלי של האזור, גורי, נושא שכבות משלו של היסטוריה. מצודת גורי חולשת על גבעה סלעית עם עדויות למבצרים כבר מהמאה ה-5-4 לפנה"ס. כיום גורי מוכרת בעולם כמקום הולדתו של יוסיף סטלין (1878), ומוזיאון סטלין — שנפתח ב-1957 — נותר מוסד שנוי במחלוקת המציג את דמותו של הדיקטטור ומכיל את בית הולדתו הצנוע ואת קרון הרכבת המשוריין האישי שלו.
אך נשמתה של שידה כארתלי שוכנת במונומנטים השקטים שלה. באטני סיוני (Ateni Sioni), כנסייה מהמאה ה-7 השוכנת בעמק נהר יפהפה, אני מתפעל מפרסקאות מהמאה ה-11 שנוצרו תחת חסותו של המלך דוד הבנאי. אלו הן יצירות מופת הכוללות דיוקנאות של מלכים ואצולה.
הנוף עצמו מספר סיפורי חוסן. נהר המטקווארי, הארוך בקווקז, זורם דרך מישורי שידה כארתלי, ותומך בחקלאות ענפה. כאן משגשגים ענבי הצ'ינורי (או צ'ינבולי, שפירושו 'מצוין' או 'אציל'), המפיקים יינות מבעבעים (Atenuri) ויינות אמבר אלגנטיים המיוצרים בקווברי מסורתי. פרופיל הטעם הוא אלגנטי עם תווים של תפוח ירוק, אגס וליים.
לבקר בשידה כארתלי פירושו לצעוד במקום הולדתה של אומה — מגתות היין החצובות באופליסציחה ועד לפרסקאות המדיאבליים באטני סיוני, ממטעי האפרסקים המשובחים ועד לשירת המקהלה של כארתלי.
